0

טיפים לכתיבת ברכה לאירוע

אפשר לכתוב ברכה נחמדה לאירוע אבל כדאי לשים לב לכמה פרטים כדי שהיא תצא "וואו".
כשכותבים ברכה להקראה אנחנו צריכים לסמן את המטרה לנגד עינינו – לרגש / להצחיק/ למסור אינפורמציה / להודות וכד'. מתוך המטרה לגזור את אופי הטקסט.  מה שבטוח, המטרה העיקרית היא שיקשיבו לנו…

אז איך גורמים לקהל להיות יותר קשוב?
צריך לשים לב (*בין השאר) על רצף וזרימת הטקסט. *אתם מוזמנים לעיין בטיפים נוספים שציינתי בעבר. רצף של טקסט וזרימה נכונה מקלים על ההקשבה. יוצרים ציפייה לבאות.
כשאנחנו אוספים חומר לקראת הברכה בד"כ הוא נראה כמו רשימת מכולת. עכשיו איך מחברים. הרעיון הוא ליצור מעין סיפור קצר ולא סתם רשימת פרטים ואיחולים. נסו ליצור קשר בין הפסקאות. למשל משפטי קישור פותחים שקושרים לפסקה הקודמת. מוטיב חוזר שמופיע מדי פעם. נושא מרכזי
מקשר.

שימו לב לברכה הבאה, איך אוספים פריטי אינפורמציה לפסקאות שיש ביניהן רצף וקשר:

"לפני 18 שנה הגעת למשפחה,
תינוקת של קיץ, כל כך מתוקה,
קירחת לגמרי בלי אף שערה,
הבטתי בך והוצפתי אהבה.

אלון לעומת זאת הביט ואמר:
"זהו, ימי החסד נגמרו, צריך לאגור כוח,
מעכשיו, לא רק אמא תבלבל לי את המוח"…
אולי בדיוק בגלל זה,
הוא דאג כל הזמן שהמוצץ ,לא יפול לך מהפה…

אבל די מהר אלון הבין שאַת השקעה משתלמת,
והפך להיות לך אח גדול לתפארת.
לוקח, מחזיר מטייל, מחתל,
ומדי פעם צוחק, על כמה האף שלך נוזל…

האף, תודה לאל, הפסיק לנזול,
ואת המשכת לפרוח ולגדול…."

דוגמה נוספת לקישור בין פסקאות לא צמודות:

"…בתקופה הזו הכרת את אורלי הבלונדינית הדקיקה, אבל אתה היית עדיין teenager בועט ונושך אז סימנת אותה ושמרת להמשך."
(…. כאן הטקסט ממשיך בעניינים אחרים)
"…זוכרים את הבלונדינית הדקיקה? אז היום הגדול הגיע ואבי החליט שאורלי היא השקעה משתלמת וטובה. קולולו, בשעה טובה, מזל טוב לחתן ולכלה…"

ברכה שאנו מקדישים למישהו יכולה להכיל בתוכה עולם ומלואו. אתם מוזמנים ליצור, לנסות ולהתנסות ותמיד אפשר גם לפנות אלי לכתיבת ברכה אישית ומקורית.

0

איך להפוך ברכה לאירוע למעניינת יותר?

איך לתבל ברכה שאתם כותבים ולהפוך אותה למקורית יותר? איך להוסיף קצת פלפל חריף, או אולי ניחוח ורדים, ארומה של קפה משובח או תה צמחים…

 איך לשדרג את הברכה כך שגם הדוד שמעון מגבעתיים יפתח סוף סוף את האוזניים…?

איך להפוך את הברכה שלכם למשהו שישאר עם האורחים עוד הרבה אחרי הקינוחים?

הנה כמה טיפים:

  • תנו משקל גדול למשפטי הפתיחה, הם חשובים ביותר לתפיסת תשומת הלב של הקהל.
  • לברכה קלילה ומשעשעת השתמשו בהומור: בדיחה, סיפור עם "פאנץ'" משעשע, ציטוט מצחיק. השתמשו בחרוזים, הם מכניסים קלילות, זרימה עניין וציפייה ומעצימים משפטי הומור.
  • הגבירו את עצמת הרגש: הכניסו ציטוט רלוונטי, למשל: מתוך שיר או ספר אהוב.
  • נסו לבנות את הברכה על בסיס סיפור מוכר וידוע כמו שלגיה, הקוסם מארץ עוץ, סיפור מהמקורות וכד'.
  • נסו ליצור רצף לאורך הברכה, קשרו בין משפטים ופסקאות. דבר היוצר עניין ורצון להמשיך להקשיב. נסו את הטכניקה של סגירת מעגל בין תחילת הברכה לסופה.
  • שחקו ושלבו בין כל הנ"ל.
  • אם אתם מקריאים, שימו לב להקראה נכונה. קראו לאט, בביטחון ואל תשכחו לנשום. ואם אתם ממש רוצים שהדוד שמעון לא יתחיל לנחור במשפט השלישי ויהיה קשוב, שנו את טון הדיבור, זה מאוד חשוב! – (עוד על הקראה נכונה בפוסט הבא.)

ואם קראתם את הנ"ל והתעייפתם כבר בטיפ השני, פנו לכותב ברכות מקצועי….

שלכם נורית אורון – נוריתא

0

הסנדלר הולך יחף (או יותר נכון – המשורר נשאר בלי עט…)

רבים מהאנשים שפונים אלי לצורך כתיבת ברכה מקורית לאירוע, הם כותבים מוכשרים בעצמם:

"אני הכותב/ת של המשפחה, הם אומרים לי, כולם פונים אלי כשצריך לכתוב… ופתאום, כשאני צריך/ה לכתוב ברכה לאחותי/בתי/אבי, אני לא מוצא/ת את המילים".

אתם יכולים להיות רגועים זה בסדר, תרגישו בנוח, גם לי זה קורה. "אי היכולת" הזו היא הכי טבעית והכי אנושית.

דווקא שאנחנו צריכים לכתוב עבור האנשים הכי יקרים לנו, הכי קרובים וחשובים, קשה לנו יותר.כמו שנאמר על ידי החברים של נטאשה בשיר "עכשיו אני": "אני פשוט שמח, אין לי מילים לתאר את האושר הזה…"

אז איך באמת נתאר את כל האושר הזה כשכולם מלאי ציפיות מאיתנו? (ואולי זה בכלל אנחנו שמלאי צפיות מעצמנו?). אנחנו מוצפים ברגשות עזים שעשויים לעיתים להיות גם טעונים או מבלבלים. יש לנו המון מה להגיד, מה להביע, הרבה אהבה, הערכה ואולי גם, חשש, או ספיקות.  שום מילה לא יוצאת, שום משפט לא מתחבר, כל הלצה נשמעת מאולצת, כל הבעת רגש נשמעת מטופשת, הכישרון בהקפאה, הראש בלגן והדף נשאר ריק ולבן.

לפעמים אגב, בעיקר באירועים שאנחנו מעורבים רגשית, כדאי לזכור שהאויב של הטוב הוא… היותר טוב. יש לנו רצון שיהיה כל כך מושלם עד שנכנסים לסחרור.

אז הרגישו בנוח לפנות לפעמים למישהו חיצוני לכתיבת ברכה אישית, מישהו שהוא פחות מעורב רגשית ופנוי רק לזה ולא לבחירת צבע המפיות, גזרת השמלה, להחליט ליד מי תשב הדודה יפה מירושלים, או אם להוסיף עוד מנת קינוח, בקיצור שחררו, פנו לאיש מקצוע ולכו לנוח…

אז המשורר נשאר לפעמים בלי עט ואתם יודעים מה, גם להעביר מדי פעם למישהו אחר את האחריות, זה ממש בסדר, קחו אוויר, צרו קשר, תנו לצבע לחזור אליכם ללחיים…רק אל תשכחו לבקש להזכיר בברכה את הדודה יפה מירושלים…

שלכם,

נורית אורון – נוריתא

0

אז למה לי לכתוב ברכות עבור אחרים?

נכון יש את הכישרון והיכולת. נכון, יש גם שכר. וכן, יש גם הנאה גדולה שמביאה איתה סיפוק. ובאמת, בחיי אני משתדלת לעשות דברים שאני אוהבת ונהנת מהם. אבל זו לא תשובה שמספקת אותי.

בתור מי שכל הזמן חוקרת את ה"לָמָה" של ה- "לָמָה" הייתי חייבת לעצמי תשובה… לָמָה?

לָמָה הסיפוק, לָמָה ההנאה הגדולה?

התשובה לא הגיעה מיד והגלגלים במוח עבדו שעות נוספות. (רק יותר מאוחר הבנתי שהתשובה תגיע מהלב ולא מהראש). אני רק צריכה לשים לב, אמרתי, ואז "הלָמָה" יתחיל להבהב…

התיישבתי לכתוב ללקוחה שביקשה ברכה עבור יום הולדת לבעלה. קראתי את הפרטים שהיא שלחה לי, מהם עלי לצור ברכה מסוגננת ומרגשת, וחשתי מה שאני חשה בדרך כלל כשאני כותבת ברכה: קראתי והתרגשתי, המשכתי וחייכתי, קראתי שוב והתמלאתי חדוות יצירה. ואז הגיעה התובנה!

הסיפוק הגדול וההנאה מגיעים משום שכתיבת ברכות מאפשרת לי מפגש (גם אם וירטואלי) עם אנשים. אבל לא סתם מפגש. מפגש במקומות וברגעים הכי אוהבים שלהם והכי מוקירי תודה שלהם. במקומות בהם הם רוצים לאמר "כמה אני אוהב/ת או מודה" ורק לא מצאו את המילים… במקומות בהם כולנו שמים בצד מחלוקות, ויכוחים, שיפוטיות ואכזבה וכך נשארת רק אהבה. שהיא בעצם תמיד שם, השאלה אם שמנו לב אליה…

אני פוגשת אנשים שהם אסירי תודה ומלאי אהבה ומחפשים דרך להביע אותה. וכשהם משתפים אותי בסיפורי חיים שלהם, ברגעים הקטנים שנגעו בהם, במה מרגש אותם, באנקדוטות המשעשעות, בזיכרונות שהם רוצים לשתף, במי הבן אדם הזה עבורם. בכל פעם מחדש אני נרגשת לשמוע את ה"לָמָה" שלהם. לָמָה הם מודים ולָמָה הם כל כך אוהבים. ועל ההזדמנות הזו, גם אני אסירת תודה.

אני פוגשת רגשות, מילים ומשפטים, סיפורים ותודות שאני אמורה לחבר ולשזור לברכה מרגשת ומקורית. תענוג גדול עבורי הוא לעבד לִברכה, "בליל מילים ומשפטים" (כך הוא נראה בהתחלה) שכולו נתינה ואהבה.

אז למה?

ממקום מאוד אישי ….

כי אני עצמי נרגשת ונלהבת ומתמלאת אהבה בכל פעם שאני כותבת עבור מישהו ברכה חדשה.

כי בתוך כל הכאוס שמסביב אני זוכה לתזכורת יומיומית שיש אהבה ונתינה שמקיפות אותנו, רק צריך לחפש, או פשוט יותר, צריך רק לשים לב, לשים לב לְמָה בוחרים לתת דגש.

מאחלת לכולנו שנמשיך להתרגש!

0

כשלא יודעים מה ואיך לכתוב…

שלא יודעים מה ואיך לכתוב, אפשר בדיוק את זה …לכתוב.
כשמרגישים תקועים והמילים לא יוצאות,
אפשר להתחיל בדיוק מהנקודה הזאת.
לתאר במילים את זו התחושה,
את הקושי, את חוסר הבטחון, את המבוכה.
וכשמביעים את מה שבאמת מרגישים, כמו קסם נפתחים להם הערוצים.
כשמדברים מהלב ושולחים את הראש קצת לחופשה…
נשארת רק אמת, נשארת רק אהבה.

כתב זאת בצורה נפלאה ומדוייקת שלום חנוך:

אנ'לא יודע איך לומר לך
מילים לא אומרות מאום
אני סתם בחור ששר לך
שירים לא יגידו כלום.

אנ'לא יודע מה זה נצח
מילים לא אומרות מאום
אני סתם אחד שבטח
לא יודע כלום.

אולי הערב אין שום דרך
יש רק פצע וכאב
אנ'לא יודע איך לומר לך
כמה שאני אוהב.

לא יודע מה קרה לי
מילים לא אומרות מאום
ואני לבד ורע לי
ואת לא אומרת כלום

אני יושב פה, מחכה לך
מחכה לך וכותב
כי אנ'לא יודע איך לומר לך
כמה שאני אוהב.

ואם בכל זאת… אז הנה מספר טיפים שלי לכתיבת ברכה מרגשת ומקורית.