0

פרוייקט להקות השירה בעמק חפר

להקת השירה לילדים לכיתות א' – ו' 

החוג מתקיים בבית העם בישוב יד-חנה.

כיתות ד' – ו' 16:00- 17:00
כיתות א' – ג' 17:00- 18:00

מה בחוג?

מפגשים דינאמיים בהם:  עשיה, למידה , גיבוש והנאה רבה .
החוג משלב בין תכנים מעולם השירה והתיאטרון.
במהלך השנה נלמד ונתנסה בתחומים הבאים:

  • יסודות השירה – שימוש נכון בקול . נכיר את קולנו ונתאמן על שירה ושמיעה מוסיקלית. נשיר בקבוצה, דואט וגם סולו.
  • הכרת שירים ויוצרים- נלמד על תהליך יצירת שיר. נכיר יוצרים , יצירות וסגנונות שונים.
  • דרמה ותיאטרון – במהלך המפגשים נתנסה בפעילויות מעולם התיאטרון ונשלב בשירים אלמנטים מתחום המשחק.

בתהליך העבודה , בעזרת משחקים המשלבים דרמה, קול ותנועה:
נשפר יכולת עבודה בקבוצה: הקשבה, הדדיות,חברות, שיתוף פעולה ועוד.
נפתח  את המודעות והבטחון העצמי,
נפעיל יכולות דמיון, אילתור ויצירתיות.
במהלך השנה נקליט באולפן ונופיע באירועים שונים.

 אורי בסון  עמית

כמה כמה?

מחיר החוג- 170 ₪ לחודש.
תשלום בכרטיס אשראי, או ב – 10 צ'קים דחויים מראש.

במהלך השנה נקליט את השירים באולפן ההקלטות שלי – נוריתא סטודיו ביד-חנה ונשתלב במופעים במסגרת אירועי הישובים.
חשוב לקחת בחשבון שבנוסף לשעות החוג הקבועות יתכנו מפגשים נוספים ו/או ארוכים יותר לצורך הקלטות, חזרות והופעות.

בסוף השנה, כל משתתף יקבל דיסק עם השירים שהוקלטו.

P1020887   P1020891

Atsmaout_at_Yad_Hana148   Atsmaout_at_Yad_Hana145

קצת על פרוייקט להקות השירה

פרויקט להקות השירה בניהולי והדרכתי התנהל למעלה מעשר שנים במתנ"סים שונים באזור השרון.  הפרוייקט כלל מעל 15 להקות בהן השתתפו מאות ילדים מכיתות א ומעלה. בשנה האחרונה של הפרוייקט כתבתי וביימתי את המחזמר "לעוף" בהשתתפות כמאה ילדים.

עם לידת בתי הבכורה, הפרוייקט יצא להפסקה שאוכל להיות פנויה לפרוייקט האמהות…

11

 2   IMG_1542
עצמאות 2005 022   IMG_0033

קצת עלי

בוגרת סמינר הקיבוצים בבימוי ובעלת תואר B.A בתקשורת וקולנוע. יוצאת להקת חיל הים.
יוצרת עם ילדים מאז הייתי חלק ממערך הבידור של רשת מלונות ישרוטל אחרי הצבא.
מאז, כתבתי, ביימתי והפקתי הצגות ילדים שבהן גם שיחקתי.
הקמתי והובלתי את "פרוייקט הלהקות היצוגיות" בישובים שונים, בהם השתתפו מאות ילדים.
כיום עיקר עיסוקי הוא להיות אמא לילדי לצד הנחיית סדנאות בתיאטרון ושירה, כתיבה מקצועית של נאומים, ברכות ומערכונים לאירועים שונים והפעלת אולפן הקלטות נוריתא סטודיו ביד חנה.

יצירת קשר והרשמה

ניתן ליצור איתי קשר להרשמה באמצעות המייל nurita.oron@gmail.com, דרך אתר האינטרנט שלי – www.simba.co.il , או באמצעות הטופס הבא:

0

"הילדים הטכנולוגים של היום…" – רשמים מסדנאות קיץ 2012 של נוריתא

קייטנות יולי עוד מעט נגמרות ואפשר להתחיל לסכם את פעילויות הקיץ. כמדי שנה "סדנת פרומו" ו "סדנת ג'ינגל" מככבות בקייטנות.

סדנת פרומו היא סדנא דינאמית המשלבת בין שני תחומים – עולם הפרסום ועולם התיאטרון, בסופה יוצרים הילדים פרסומת מומחזת. בסדנת ג'ינגל מקליטים הילדים המנון לקייטנה באולפן נייד שמגיע אליהם.

בשתי הסדנאות אנחנו עורכים דיון אינטראקטיבי עם הילדים בנושאים הקשורים לסדנא.

השנה שמתי לב כמה מתעניינים הילדים בתחום הטכנולוגי. בסדנת ג'ינגל הילדים מרותקים להסברים על כיצד עובד אולפן ואיך מקליטים, הם נפעמים לשמוע איך שמענו פעם מוסיקה ואיך עבד פעם אולפן. הם שואלים המון שאלות ומביעים סקרנות אדירה. ובאופן גורף בכל פעם שאני שולפת תקליט של פעם, הקריאה "וואו" נשמעת בקול רם. הילדים נרגשים מאוד לגעת ולבחון את התקליטים מקרוב.

בכל קבוצה תמיד יש ילד שיודע איך קוראים "לדבר העגול השחור הזה" ותמיד יש גם ילד שיודע שאם רוצים להאזין לתקליט צריך פטיפון. באחת הקייטנות הקיץ אמרה ילדה אחת כששלפתי את התקליט: "וואו איזה דיסק גדול! ".

בסדנת פרומו אנחנו עורכים דיון סביב נושא הפרסום ומה היא פרסומת. גם בסדנא זו נחמד לראות כמה מתענינים הילדים לחקור את עולם התקשורת שמקיף אותם ואיך בעזרת הטכנולוגיה של היום כמעט לכל מקום שמפנים את המבט מגלים פרסומת.  גם הקטנים שבחבורה מבינים תוך כדי הדיון למה יש פרסומות ואיזו פעולה הן משכנעות אותנו לבצע (לקנות עוד ועוד ועוד…). נפלא לשמוע את התובנות שלהם בנושא, עד כי לפעמים יש לי תחושה שאני מנחה קבוצה של מבוגרים…

סדנת פרומו נוריתא

אח"כ פונים הילדים ליצירת פרסומת מומחזת משלהם. עינהן נפתחות בשקיקה כאשר ארגז התלבושות נפתח והם נרגשים

להופיע על הבמה, והפעם כמו ילדים…. כמה נפלא!

שיהיה לנו המשך קיץ נעים.

נורית – 077-9100402.

http://www.simba.co.il

0

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? קצת חומר למחשבה

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? קצת חומר למחשבה…

 במהלך שנות עבודתי הרבות עם ילדים, נוכחתי בשינוי  לגבי שאיפותיהם לעתיד. כ- 15 שנים עברו מאז התחלתי להעביר פעילות לילדים, חוגים והצגות ילדים.

בעיקר במהלך החוגים שהעברתי, נפתח מדי פעם דיון לגבי השאלה "מה הייתם רוצים להיות כשתהיו גדולים". כיוון שהפעילויות שאני מעבירה הן פעילויות מתחום אומנויות הבמה, אז תשובות הילדים היו בהתאם וברור כי אינן מייצגות את כל ילדי ישראל…

ובכל זאת השתנה שם משהו. אם בעבר התשובות היו: שחקנים, רקדנים, זמרים ואפילו דוגמנים… הרי שהיום הרבה מהתשובות הן, אני רוצה להיות מפורסם, אני רוצה להשתתף בתוכנית ריאליטי.

כשאני שואלת אותם למה? הם עונים, כי אני אהיה מפורסם… כי זה כייף, וכולם יכירו אותי, וידברו עלי, ואני אקבל הרבה דברים חינם, ויצלמו אותי וכד'.

אני תוהה מה השתנה? כי אם מחפשים את המכנה המשותף של השאיפות החדשות, אפשר למצוא דבר אחד דומיננטי משותף לכולן – אני רוצה שישימו לב אלי ולצורך כך אני צריך להיות מפורסם; אני רוצה להצליח ולשם כך אני צריך להיות מוכר וידוע. עושה רושם שחלק גדול מהילדים של היום חיים בתחושה ,"שאם אני לא מפורסם אני לא קיים"…

 בסרט הנפלא "פיתוי קטלני" (  To die for1995) המבוסס על סיפור אמיתי, משחקת ניקול קידמן (Sussan) כתבת טלוויזיה אמביציוזית שמוכנה ללכת רחוק למען הצלחתה. לצורך כך מגייסת מספר בני נוער שנשבים בקסמיה והבטחותיה. במונולוג מצויין, מתארת אחת הנערות שהיא מגייסת לטובת השגת מטרותיה את תמצית תופעת הכמיהה לפרסום:

 Sussan used to say You're not anybody in America unless you're on TV

?Cuas what's the point of doing something worthwhile if no one is watching

הנה הקישור לקטע (החל מדקה 7). שווה צפייה:

http://www.youtube.com/watch?v=YMSHKKv8VH4&feature=relmfu.

משהו השתנה, אין ספק. אבל מה? כנראה מכלול של דברים.

התקשורת שתופסת נתח כל כך משמעותי בחיינו ומקיפה אותנו כמעט בכל רגע נתון. הקלות והנגישות לטכנולוגיות שיכולות לפרסם אותנו ומסחררת אותנו. שינוי באידיאולוגיות ובערכים ועוד.

בתקופתנו רדופת תוכניות המציאות, נוצרת התחושה שאין צורך בשום כשרון על מנת לזכות במעמד ה"סלבריטי" הנכסף. הכשרון היחידי שצריך להצטייד בו הוא היכולת והרצון להיחשף (באופן אותנטי או לא…) בפני רבים אחרים. אין צורך להתאמץ ולהשקיע שעות מיותרות בפיתוח כישרון, אלא רק ביכולת לעמוד שעות בתור לאודישן, או ללמוד איך להעלות קטע ליוטיוב… כי הפרסום, כך נראה, מחכה לנו בשנייה מעבר לפינה. טוב או רע? כנראה תלוי את מי שואלים.

חומר למחשבה.
נורית אורון.
www.simba.co.il 

0

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? חומר למחשבה….

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? קצת חומר למחשבה…

 במהלך שנות עבודתי הרבות עם ילדים, נוכחתי בשינוי  לגבי שאיפותיהם לעתיד. כ- 15 שנים עברו מאז התחלתי להעביר פעילות לילדים, חוגים והצגות ילדים.

בעיקר במהלך החוגים שהעברתי, נפתח מדי פעם דיון לגבי השאלה "מה הייתם רוצים להיות כשתהיו גדולים". כיוון שהפעילויות שאני מעבירה הן פעילויות מתחום אומנויות הבמה, אז תשובות הילדים היו בהתאם וברור כי אינן מייצגות את כל ילדי ישראל…

ובכל זאת השתנה שם משהו. אם בעבר התשובות היו: שחקנים, רקדנים, זמרים ואפילו דוגמנים… הרי שהיום הרבה מהתשובות הן, אני רוצה להיות מפורסם, אני רוצה להשתתף בתוכנית ריאליטי.

כשאני שואלת אותם למה? הם עונים, כי אני אהיה מפורסם… כי זה כייף, וכולם יכירו אותי, וידברו עלי, ואני אקבל הרבה דברים חינם, ויצלמו אותי וכד'.

אני תוהה מה השתנה? כי אם מחפשים את המכנה המשותף של השאיפות החדשות, אפשר למצוא דבר אחד דומיננטי משותף לכולן – אני רוצה שישימו לב אלי ולצורך כך אני צריך להיות מפורסם; אני רוצה להצליח ולשם כך אני צריך להיות מוכר וידוע. עושה רושם שחלק גדול מהילדים של היום חיים בתחושה ,"שאם אני לא מפורסם אני לא קיים"…

 בסרט הנפלא "פיתוי קטלני" (  To die for1995) המבוסס על סיפור אמיתי, משחקת ניקול קידמן (Sussan) כתבת טלוויזיה אמביציוזית שמוכנה ללכת רחוק למען הצלחתה. לצורך כך מגייסת מספר בני נוער שנשבים בקסמיה והבטחותיה. במונולוג מצויין, מתארת אחת הנערות שהיא מגייסת לטובת השגת מטרותיה את תמצית תופעת הכמיהה לפרסום:

 Sussan used to say You're not anybody in America unless you're on TV

?Cuas what's the point of doing something worthwhile if no one is watching

הנה הקישור לקטע (החל מדקה 7). שווה צפייה:

http://www.youtube.com/watch?v=YMSHKKv8VH4&feature=relmfu.

משהו השתנה, אין ספק. אבל מה? כנראה מכלול של דברים.

התקשורת שתופסת נתח כל כך משמעותי בחיינו ומקיפה אותנו כמעט בכל רגע נתון. הקלות והנגישות לטכנולוגיות שיכולות לפרסם אותנו ומסחררת אותנו. שינוי באידיאולוגיות ובערכים ועוד.

בתקופתנו רדופת תוכניות המציאות, נוצרת התחושה שאין צורך בשום כשרון על מנת לזכות במעמד ה"סלבריטי" הנכסף. הכשרון היחידי שצריך להצטייד בו הוא היכולת והרצון להיחשף (באופן אותנטי או לא…) בפני רבים אחרים. אין צורך להתאמץ ולהשקיע שעות מיותרות בפיתוח כישרון, אלא רק ביכולת לעמוד שעות בתור לאודישן, או ללמוד איך להעלות קטע ליוטיוב… כי הפרסום, כך נראה, מחכה לנו בשנייה מעבר לפינה. טוב או רע? כנראה תלוי את מי שואלים.

חומר למחשבה.
נורית אורון.
www.simba.co.il